מזון מהונדס גנטית – מלחיץ או הכרחי?

חובבי מדע בדיוני ואלו מהקוראים שרואים סרטים מדי פעם וודאי שמעו רבות על התאוריה של הנדסה גנטית. ניקח תינוק (או אדם בוגר), נשנה קצת את ה״קודים״ שלו ונהפוך אותו לחזק יותר, בריא יותר, יעיל יותר. רוב הסיפורים מסתיימים באסון כאשר הפרט המהונדס יוצא משליטה – ההנדסה פוגעת באורח חייו או הופכת אותו למכונת הרס קטלנית – והצופים יוצאים עם הרושם שכל הסיפור היה רעיון רע ושעדיף היה שלא נתערב בתהליך הטבעי.

אך בעוד העולם מתקרב בצעדי-ענק לשלב בו אנשים מהונדסים גנטית, רבים לא מבינים עד הסוף שאחוז ענק ממוצרי המדף שאנחנו צורכים עוברים תהליך מאוד דומה לזה שמוצג בסרטים האלו. בין אם אתם חושבים שעתיד האנושות הוא בתחום ההנדסה הגנטית ובין אם אתם אויבים מושבעים שלה, כדאי שתדעו כמה מה שאתם צורכים ביום-יום מזכיר את התהליך שעברו חלק מה-X-Men (אל תתפסו אותי במילה בהשוואה, עבר הרבה זמן מאז הסרטים).

בפוסט זה ארכז את הידע העדכני והדעה המדעית בנושא מזון מהונדס גנטית, אסביר למה זה טוב, למה אולי לא, ואתן כמה טיפים אישיים לצרכנות נבונה בנושא.

השבחה גנטית: כשהאדם נותן דחיפת עידוד לטבע

מי מהקוראים שביקר בארה״ב ודאי נתקל בתגית הצעקנית ״non-GMO!״ (ללא רכיבים מהונדסים, בתרגום חופשי) שמופיעה על כל מדף בסופר. האמריקאים, כמו מקומות נוספים בעולם, בפאניקה גדולה מראשי התיבות האלו. אנשים מוכנים לשלם עשרות עד מאות אחוזים יותר בשביל התווית הזו, ונראה שהטרנד גם זולג לארץ במידה מסוימת (אם כי לא באותה העוצמה).

אך אני בספק אם קיימת הבנה עמוקה של הנושא בקרב האוחזים בלפידים המאיימים לשרוף את כל הגידולים המהונדסים-גנטית.

מזון מהונדס גנטית – או באנגלית Genetically Modified Organism או Genetically Modified Food (GMO או GMF בהתאמה) הוא מזון שלפני שהגיע לשולחן שלכם, עבר מניפולציה במעבדה. או, אם להיות יותר מדויק – הזן שקניתם טופל לפני שתילתו, כדי לחזק או להוסיף תכונות מסוימות, או להחליש אחרות.

שדה סויה. כ-95% מהסויה בארה״ב מהונדסת

בגדול, גם לבעלי חיים וגם לצמחים יש רצף גנטי, הקרוי DNA, אשר רובכם מכירים משיעורי ביולוגיה בבית הספר. הרצף הזה הוא כמעט תעודת הזהות של הצמח (או בעל החיים), ובאופן יותר מדויק – מדובר במתכון אשר יגרום לצמח להכיל רכיבים תזונתיים מסוימים, טעם מסוים, להתפרק באופן מסוים בגוף ומה לא.

כבר אלפי שנים שהאדם משביח גנים עוד לפני שידע שהם קיימים – כאשר גדלה חיטה בשדה, ובמקום להשתמש בזרעים מחיטה שרירותית שגדלה נלקחה זו שגדלה הכי ״יפה״, או שהביאה הכי הרבה מזון ביחס לגודלה, או זו שלא נאכלה על ידי מזיקים – מה שבעצם מתבצע זה השבחה גנטית. מעין ברירה טבעית מואצת בחסות האדם. אם כך את ההשפעה הגנטית התחלנו כבר במהפכה החקלאית.

המדע נכנס לתמונה

אך בעשרות שנים האחרונות קיים סוג חדש של מניפולציות גנטיות – כאלו המערבות מעבדה, מהנדסים ומושגים מדעיים מפחידים קמעה. הרעיון, בבסיסו, מבריק – אם אנחנו יודעים להסתכל בזכוכית מגדלת מספיק טובה על הרצף הגנטי הזה, ואנחנו יודעים להגיד בסבירות גבוהה מה חלק מסוים בו אומר – אם נמצא דרך לשנות את החלק הזה, או להעתיק אותו לצמח אחר, או למחוק אותו כליל מהצמח הקיים ולהחליפו במשהו אחר, נוכל להעתיק תכונות טובות מבלי לשנות את התכונות הטובות שכבר קיימות.

ישנם שני חלקים חשובים לעניין – איך לומדים לקרוא את ה-DNA, אותו הרצף הגנטי; ואיך לשנות את החלק שאנחנו רוצים באופן הטוב ביותר. שני הנושאים מחוץ לגבולות הפוסט (והבלוג), אך אתם מוזמנים להרחיב קריאה או לעשות תואר בהנדסה גנטית.

בין אם רכשתם את הרקע האקדמי בנושא ובין אם לא – האינטואיציה פה ברורה. מזון מהונדס נשמע פחות טבעי, ופחות טבעי אומר יותר מעובד ופחות בשליטתנו. אך חשוב לדעת שלא תמיד השינויים משפיעים לרעה על הערכים התזונתיים. מספר ענק של מזון מעובד מגיע עם חסינות גבוהה ממזיקים, מציע אלטרנטיבה בריאה וזולה למאכלים קיימים או אפילו מקטין את הסיכוי לחלות בסרטן. ארגון הבריאות העולמי, ביחד עם הארגון הרפואי האמריקאי (AMA) ועם ארגוני בריאות נוספים, מסכם מחקרים ארוכי טווח (10-20 שנים) וקובע – אין השפעה נמדדת על הבריאות בתזונה מבוססת GMOים.

אז למה בכל זאת לא?

עד עכשיו דיברנו בעיקר על יתרונות של מזון מהונדס גנטית, אז לפני הלא – בואו קודם נעשה סדר. המניע העיקרי להנדס מזון גנטית הוא לא בריאותי אלא כלכלי – כלומר התמריץ הוא בדרך כלל התגוננות ממזיקים, הארכת אורך חיי מדף, שיפור איכות על פני מתחרים וכדומה. הסתכלות מההיבט הזה יכולה להעלות את החשש שהמזון המהונדס יכיל פגמים שנבעו מהשינויים שנעשו לו – ולאו דווקא כאלו שצפויים מראש.

החשש לגיטימי, אבל לא מייחד את תעשיית המזון המהונדס גנטית. למעשה, כבר בהשבחה ״ידנית״ שהוצגה למעלה ניתן לבחור את הזנים שכלכלית הכי מועילים ליצרן אך לאו דווקא הבריאים ביותר. ועם זאת, חוסר הידע בשילוב עם מהירות השינויים יכול להיתפס כמאיים.

הפגנה נגד מוצרים מהונדסים גנטית

הפגנה נגד מוצרים מהונדסים גנטית (GMO)

כפי שנאמר, הצורה המודרנית של השבחה גנטית תיקח גנים מאורגניזם מסוים ותשלב אותם עם גנים מאחד אחר (transgenic בלעז) – למשל פולי סויה שהונדסו עם גנים מאגוזי ברזיל. כמובן שהרעיון הוא לקחת את היתרונות מהמקור ולהחיל על המהונדס, אך רבים טוענים כי השילובים יכולים להיות הרסניים – בניגוד לתהליך ההשבחה הגנטית ה״טבעי״, אין דומה לתהליך הזה מחוץ למעבדה.

דרך אגב, הפולים שהונדסו עם אגוז הברזיל לא נכנסו בסופו של יום לשוק האמריקאי מחשש שאלו יגרמו לתגובות אלרגיות בקרב אנשים הרגישים לאגוז. ה-FDA, ארגון הבריאות האמריקאי, לא מאשר כניסה של מזון מהונדס גנטי חדש לשוק לפני שעבר בדיקות מקיפות. כמה מקיפות? לא מצאתי לכך הגדרה ברורה.

יש שיטענו כי ל-GMO יכולות להיות השפעות מסדר שני  – צמח שמהונדס כנגד מזיקים יכול לפגוע בבתי גידול, מכרסמים, עופות וחרקים רבים. לטבעונים, למשל, הדבר יכול להרגיש בעייתי בהקשר של צריכת מוצרים מן הצומח בלבד. אספקט אחר של אותו הנושא הוא השפעה סביבתית על כדור הארץ – אקטיביסטים רבים מאיימים שמזון מהונדס פוגע באיזון בטבע ויכול להיות בלתי הפיך.

מילה על התעשייה בארץ

הסיבה שהפוקוס בכתיבה הוא בארה״ב הוא פשוט – ההיסטריה הציבורית, וכפועל יוצא גם המידע הזמין בנושא, גדולים בהרבה מאשר בארץ. אבל אתר משרד הבריאות דווקא מקדיש לנושא עמוד שלם עם הסברים לא רעים ומציין את הפרטים הבאים:

  • כל מזון חדש שמגיע לארץ עובר דרך הועדה למזון חדש של משרד הבריאות. מזון מהונדס גנטית עובר בנוסף דרך הועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות. או-אז מתבצע אישור פרטני הכולל הערכת בטיחות המזון על מנת לוודא שזהו מזון שרצוי להכניס לשוק.
  • הנחיות מסודרות בנוגע למזון מהונדס גנטית וסימונו נמצאות ב״שלבי חקיקה אחרונים״, ושבתקווה ״תוך זמן קצר תפורסם התקנה בנושא״. עם זאת, הטקסט בעמוד לא השתנה לפחות מאז ספטמבר 2013, אז לא הייתי מחכה בכיליון עיניים לסימון החדש.

האם ואיך נמנעים?

אם ההצהרות של משרדי הבריאות והאיגודים השונים לא הרגיעו אתכם, אני יכול להבין. הנושא עדיין בחיתוליו וייקחו שנים עד שנוכיח כך או אחרת – שנים יקרות שבמהלכן כל אחת ואחד מאיתנו רוצים לאכול בריא ונכון.

הבחירה האישית שלי היא לכוון למזון אורגני ולא מהונדס גנטית ככל שהתקציב מאפשר, אבל לא לפחד מכמה מוצרים מהונדסים גנטית במזווה. הימנעות מוחלטת פירושה הן מחיר גבוה יותר של סל הקניות והן זמינות מוגבלת של פרודוקטים – ולכן אני מוכן לקחת סיכון מסוים בתחום. עם הבנה וכלים לניתוח היתרונות והחסרונות שהשתדלתי להביא בפוסט הזה – אתם מוזמנים לשים את הגבול בין הבריאות שלכם והנוחות שלכם. קצת כמו לגבי צריכת אלכוהול או מגורים בעיר צפופה עם זיהום אויר – לפעמים בריאות נשארת בצד לטובת שיקולים אחרים.


מקורות:

תגובות